הגיג ברסוני טיפוסי על משמעות הקיום. כאן הוא מניח תחת המיקרוסקופ האנליטי שלו את הנוער המנוכר של אחרי מהפכות הסטודנטים. שארל בן ה-20 פלוס ניסה כבר הכל – פוליטיקה, פסיכואנליזה, אפילו אלוקים. שום דבר לא מספק לו משמעות והוא מחליט לשים קץ לחייו. ניכור בעולם אבסורדי שאיבד תקווה. זוכה שלושה פרסים בפסטיבל ברלין. שפת הסרט: צרפתית.