דרמה איטלקית דוברת צרפתית.
בתחילת הסרט אנו מתוודעים אל האנה (שרלוט רמפלינג) ביום שבו היא מלווה את בעלה אל שעריו של מתקן כליאה. כעת היא נותרת לבדה, ומנסה בכל כוחה לדבוק בשגרת חיים קפדנית: מאכילה את הכלב, משקה את העציצים, פוקדת שיעורי משחק קבוצתיים. אבל כל אלה לא ממש מסייעים לה להתמודד עם המעשה הנורא של בעלה (שהולך ומתבהר בהדרגה) ועם השלכותיו, וחייה מתחילים להתפרק.
סרטו השני של אנדריאה פלאורו הוא דיוקן מרתק של אשה הנתונה בבדידות איומה ובמשבר רגשי עמוק. פלאורו נוקט בגישה מינימליסטית בעלת קצב מדוד ובלתי מתפשר; צ'ייס אירווין מצלם בפילם וכך מטעין את הסרט בנטורליזם הדרוש לו; ואילו שרלוט רמפלינג האחת והיחידה נושאת את היצירה הזאת בגאון על כתפיה, או שמא יש לומר על פניה – שמהן לא ניתן להתיק את המבט אפילו לרגע.