היא עלתה על הבמה לראשונה בגיל 17, וטרם ירדה ממנה גם כשהיא כבר בת 81. גם מן הכותרות היא מעולם לא נעלמה: ככוכבת, כשחקנית שזכתה כמעט בכל פרס אפשרי, כאשה שניהלה רומנים מסעירים וכאקטיביסטית, שלא פחדה לצעוק בקול את דעותיה השנויות במחלוקת.
בסרט שנולד משלל ריאיונות חושפניים וחומרי ארכיון נדירים, ג'יין פונדה משוחחת על ילדותה בצל ההתאבדות של אמה והנרקיסיזם של אביהּ, על 30 שנות בולימיה ועל הכוח הפנימי שמצאה בעקבות החוויות הקשות. פונדה אינה מזדקנת, לפחות לא נפשית: היא עדיין מצחיקה-עד-זדונית, פוליטית מאוד והיא מעולם לא איבדה את הכוח לאהוב, להישבר ולאהוב שוב.