הקריירה של לאון ויטלי עמדה בסימן נסיקה, עד לרגע שבו הוא פגש את סטנלי קובריק. ויטלי, הצעיר הבריטי הנאה שכיכב בטלוויזיה ועל במות הרויאל שייקספיר קומפני, פגש את קובריק כששיחק בסרטו "בארי לינדון" ב-1975. הוא הוקסם, וכמו עש הנמשך ללהבה הוא ויתר על הכל כדי להתמסר לעבודה מסחררת, מטורפת ומלאה עליות ומורדות לצד הבמאי שנחשב בעיניו גאון חד פעמי.
לא הרבה אנשים יכלו לעמוד בקצב ובעוצמה של קובריק, אך ויטלי היה מעורב כל כולו בפרויקטים העצומים של הבמאי, ידע הכול ועשה הכל. הסיפורים והאנקדוטות שלו מצחיקים, מפתיעים, מפחידים, מצמררים ובעיקר ממכרים מאוד, ממש כפי שהייתה שגרת חייו בתפקיד המיוחד שהוא מכנה "פועל סרטים" - כשמו המקורי של הסרט. סיפוריו שופכים אור ועוזרים לעצב את האגדה של אחד הבמאים הגדולים היסטוריה.