הפנים החדשות בעיירה היו קרֵייג קוֹבּ שנודע לשמצה כּדוֹגל בעליונות הגזע הלבן (White Supremacist).
קוֹב מתחיל לרכוש בשקט חלקות אדמה, במטרה להשתלט על העיירה ולהקים את "קוֹבְּסְוִויל", גן עדן ומפלט לסופרמסיסטים גזענים לבנים כמותו.
קוב מארגן עצרת של ניאו-נאצים ומנסה לשכנע אותם לגור בעיירה. כשהעיירה מתמלאת בדגלים ניאו-נאצים וההתנהגות שלו הופכת יותר ויותר מאיימת, המתחים עם תושבי העיירה גואים והם מחפשים נואשות דרכים לסלק את השכן הבלתי-רצוי שלהם.
תיעוד הכרוניקה של קהילה שנלחמת על ריבונותה מול הקיצוניות, מתמרנת אותנו להתמודדות לא פשוטה עם הערכים שלנו: כמו התושבים, אנחנו מרגישים את הכעס שלנו גואה, אבל מטרידה ומלאת שנאה ככל שתהיה התפיסה הגזענית של קוב – עדיין חלות עליו הגנות מסוימות במסגרת החוק.
בשורה התחתונה, מציב בפנינו הסרט שאלה קשה ומטרידה – כיצד אנחנו נאבקים עם העקרונות הדמוקרטיים שלנו כשהם נדחקים עד הקצה?