הסרט מביא את סיפורם של חמישה ילדים שמגמגמים, בגילאי 9 עד 18, בתוך חווית מחנה קיץ מבוסס אמנות שנוצר על ידי ארגון SAY – אגודת הגמגום לצעירים – שבסיסה בניו יורק. אחרי חיים שלמים של בריונות וסטיגמות, מותשים מאימוני שטף כושלים ולחץ חברתי להסתיר את הגמגום שלהם, צעירים נחושים אלה נכנסים לקהילה חומלת של ילדים אחרים שמגמגמים ונתקלים בפעם הראשונה במסר המהפכני העומד בבסיסו של ארגון SAY: "זה בסדר לגמגם."
במשך למעלה משנתיים, עקב הבמאי ריאן גילן אחר חייהם של החמישה, המגיעים מכל שכבות האוכלוסייה ומכל רחבי הארץ, תוך שהוא חושף את מסעותיהם העמוקים ואת השינוי בחייהם באמצעות חוויות באמנות במחנה. הסרט מצייר את אחד הדיוקנאות האינטימיים, מעוררי ההשראה והתקווה ביותר של ימינו. בתקופה בה ההבדלים בינינו משמשים לחלוקה בינינו. הגמגום היפה שלי הוא קריאה לנשק למי שמאמין בחסד, אמפתיה ובזכויות כל הילדים.