השנה היא 1993. לאחר מות הוריה נשלחת פרידה בת השש מברצלונה אל המחוזות הכפריים של קטלוניה כדי לבלות את הקיץ בבית דודיה, שהפכו לאפוטרופוסים שלה. גם כשהיא מוקפת ביופיו של חיק הטבע ובבני משפחתה, היא מתקשה להתגבר על האובדן ולהסתגל למציאות חייה החדשה הרחק מהעיר, עם הורים חדשים ואחות קטנה שנצמדת אליה ללא הפסקה.
בסרטה הארוך הראשון נוקטת הבמאית הספרדייה קרלה סימון שפה קולנועית נטורליסטית ועדינה, ובעזרתה חושפת ביעילות וברגישות נוגעות ללב את אתגרי עולם הילדות ואת מערכות היחסים בין הדמויות במלוא מורכבותן. הסרט זכה בשלל פרסים בינלאומיים, ביניהם פרס סרט הביכורים הטוב ביותר בפסטיבל ברלין.