דרמה של הבמאי הגרמני ריינר ורנר פאסבינדר (לילי מרלן). בדומה לסרטיו המאוחרים האחרים, גם פה עוסק הבמאי בנושאים כמו אהבה בלתי מושגת, ביזיון חברתי, תאבת בצע, מניפולציות רגשיות, שחיתות, קנאה וטרגדיה אישית. מערכת יחסים סבוכה נרקמת בין לולה (ברברה סרווה) לבין וון בוהם (ארמן מולר-שטאהל), המושתתת בעיקר על השקרים שלה ועל התמימות שלו. הדחייה הבלתי נמנעת של וון בוהם, אל מול המניפולציות של לולה, נחשבת עד היום לאחת הסצנות החשובות ביותר בקריירה של פאסבינדר.